גיטרה חשמלית למתחילים
05/05/2024
השאלה הזו עתיקה יותר מהרוקנרול אפילו והיא מעסיקה ילדים ועד מבוגרים- מה הם סולואי הגיטרה הכי טובים בהיסטוריה?
אנחנו כאן כדי לעזור וקיבצנו לכם כמה מסולואי הגיטרה הכי ידועים ומוכרים בהיסטוריה של הז’אנר.
כמובן, לא נוכל להכניס לפה את כל הסולואים הכי טובים בהיסטוריה אבל נוכל להאיר קצת את אלו שאנחנו אוהבים במיוחד.
ללא הקדמות מיותרות, אלה הם הסולואים הכי טובים בהיסטוריה.
הקלאסיקה של דילן עברה טיפול עשרת אלפים בידיו של הגיטריסט הגדול מכולם- ג’ימי הנדריקס.
הסולו המחוספס מצד אחד והשמיימי מצד שני מייצג את כל מה שאנחנו אוהבים בהנדריקס, כלומר, הניגודיות בין הלכלוך והחספוס ליכולת העילאית של האדם הזה לגעת בגיטרה ושייצאו צלילים מטורפים.
אנחנו נשמח להגיד לכל אחד ששואל – לא היה ולא יהיה גיטריסט כמו הנדריקס בעולם.
הבלאדה הראשונה של מטאליקה הוציאה מקירק האמיט את המיטב שלו.
האמת שלרוב אנחנו לא מטורפים על הסולואים של מטאליקה, לרוב הם טכניים מאוד וחסרים את הנשמה והטאץ’ שאנחנו מתחברים אליו יותר.
השיר, שבניגוד לרוב השירים של הלהקה, מכיל המון גיטרות אקוסטיות נסחף אל על בסולו מלודי יפיפה שמעפיל על שיר שגם ככה הוא קלאסיקה של מטאליסטים מאז ועד היום.
אנחנו יודעים שהמילה קלאסיקה חוזרת פה המון אבל אין מה לעשות, מדובר בקלאסיקה אלמותית.
השיר האפי של פרינס מתחיל בשירה המעונה שלו, עובר למחוזות פ’אנקיים יותר ומסיים בסולו צוקים מהטובים ששמענו בחיינו.
מומלץ בחום אם אתם לא מכירים, ממש פנינה של שנות השמונים.
אומנם אוזי אוסבורן הוא לא זה שמנגן פה על הגיטרה, אבל לזולל העטלפים תמיד היה כישרון רב במציאת נגנים מוכשרים, צעירים ושאפתניים עם וויב אמיתי של רוקנרול.
רנדי רודס, שנהרג כמה שנים אחר כך בתאונה טרגית, מנגן פה על גיטרה ושולח לנו את אחד הסולואים המשוגעים והמיוחדים שפגשנו במסע חיפוש הסולואים שלנו.
בעת הקלטת האלבום הלבן אריק קלפטון קפץ לבקר מכיוון שהיה חבר של הביטלס ושל ג’ורג’ האריסון במיוחד (הידעתם? הם אפילו החליפו נשים באיזשהו שלב של החברות שלהם, מה שהוליד את השיר האגדי לילה של קלפטון)
הביטלס, בהיותם אנשים חכמים, השמיעו לקלפטון את הסקיצה החדשה שלהם ונתנו לו לעשות את הקסם הזה שלו, שרק הוא יודע לעשות.
הסולו הזה הוא אחד ההסברים הטובים ביותר ללמה קראו לקלפטון האלוהים של הגיטרה בשיאו המקצועי.
השיר, שמספר את סיפורה של להקה ממעמד הפועלים שבקושי מצליחה להחזיק מעמד למרות כישרון רב הוא שיר מיוחד באורכו ובעובדה שלמרות המורכבות שלו הוא נהפך ללהיט הכי גדול של דייר סטרייטס.
מארק נופלר, הגיטריסט והמנהיג של הלהקה, ידוע בכך שהוא מנגן עם אצבעות ולא עם מפרט ושומעים את זה היטב בסאונד המיוחד של הגיטרות בשיר הזה.
השיר האגדי של פינק פלויד מתחיל ברגוע והופך לחוויה כלל חושית ככל שהוא מתקדם, אחד השיאים הגדולים ביותר של אלבום שרוב מעריצי פינק פלויד המושבעים באמת פחות אוהבים (הלא הוא החומה)
דיוויד גילמור מפליא כאן בנגינה מדויקת שמסבירה למה אנחנו כל כך אוהבים אותו על הנגינה האיטית ומלאת הפיל שלו.
הרשמו לניוזלטר
אוהבים גיטרות? מנגנים על גיטרות? הצטרפו לקהילה שלנו
האתר נבנה ועוצב ע”י NV Media בניית אתרים